שלל איפור - MAKEUP HAUL

או - איך להיכנס למינוס בבנק... כן, גם אני הצטרפתי לטרנד האינטרנטי הלוהט הזה שנקרא "גרירת איפור" בתרגום ישיר ולא מוצלח. אשלי ווקסמן בקשי הציע באחד הסרטונים שלה לתרגם את HAUL ל"שלל", כי בינינו, זה כמו לנסות להמיר את הביטוי "חבל על הזמן" לאנגלית - יש דברים שפשוט get lost in trenslation. הפרחים בתצלומים, דרך אגב, הם אלה שבגללם השכנה שלי דרסה אותי.

תמונה קבוצתית

דברים שיכולים לקרות רק בקיבוץ

מכיוון שייקח לי עוד קצת זמן "להוציא לאור" את הפוסט על רכישות האיפור האחרונות שלי (אני עושה השתלמויות ביוטיוב איך לתפעל את תוכנת עריכת התמונות שלי, תודה על העצה, דניאל), החלטתי לפרסם פוסט שכולו קיבוץ. ההשראה לפוסט הזה הגיעה בעקבות אירועי ה-25.11, יום לפני יום ההולדת שלי, שהתחיל עם בוקר מתוקתק להפליא, בו קמתי עם הזריחה כדי לצלם תמונות לפוסט הרכישות החדשות, והמשיך באירוע שכולו קיבוץ. 

חגיגת יום הולדת!!! 4 קינוחים בארוחה אחת!

חודש נובמבר הגיע, ואיתו יום-הולדת לאחיין 3 (9), אחיינית 6 (5) ולי (32)! כל יום הולדת הוא הזדמנות בשבילי לאפות בכמויות כאשר בכל שלב מושקעת מחשבה רבה וציפייה ליום עצמו - בחירת המתכונים, איסוף החומרים, תכנון העבודה והאפייה עצמה, שיכולה להמשך כמה ימים. תמיד אני משתדלת לארגן לי מתכונים שאפשר להכין מראש וגם אחד או שניים שחייבים להיות טריים ביום עצמו. בד"כ ההעדפה לטריות גם גורמות לי להגיע תשושה וברגע האחרון לאירוע, אבל כשאת מגיעה עם דברים טובים, נוטים לסלוח לך על דברים כאלה. חשוב גם לגוון, שלא הכל יהיה על טהרת השוקולד, שיהיה גם פרי ואם לא גבינה אז קצפת. ליום ההולדת הזה נבחרו הקינוחים הבאים: עוגיות שוקולד צ'יפס חצי-חצי של קרין גורן, טראפלס שוקולד מריר וקפה של נעמה שטייר, פאי התפוחים שכבר סקרתי בפוסט קודם ועוגת יום הולדת חגיגית מעוגיו.נט. בכל המתכונים עשיתי כמה שינויים והתאמות משלי.

יום-הולדת לאחיינים זו גם הזדמנות מושלמת להשתולל עם הקיטש והצבעים,
אין כאן מקום לטוב טעם, הכל הולך - the more, the merrier !!!

חברה חדשה וחברה ותיקה ועוגיות גרנולה מופחתות שומן של קרין גורן

כפי שכתבתי בפוסט הקודם, קיבלתי על עצמי משימה למצוא חברה חדשה. שמחתי לגלות את ה' שעובדת איתי, ואת העניין המשותף שיש לנו (ושלה יש בו הרבה יותר ניסיון) - איפור. בנוסף, מתברר שהבחורה גם אינדיבידואליסטית לא פחות ממני - היא נשואה כבר 10 שנים, בת 35 ולא מעוניינת בילדים. במדינת ישראל זה לא פחות מאקסצנטרי ואין לי ספק שאחרי עשור של נישואים ובגילה היא שלמה עם ההחלטה שלה. 

הילה פתחה בפני פתח לעולם חדש של בלוגים, וולוגים וחנויות חדשות אונליין. גיליתי את בורותי המביכה בכל מה שקשור לאיפור ולביקורת עליו, נפתחתי למייק-אפ חדש אחרי שנים של לנקום (ועל-כך בפוסט הבא על הרכישות האחרונות שלי) ולכל נושא הצלליות והמברשות. אלוהים ישמור, אני עוד אמצא את עצמי קונה פריימר לעפעפיים בקרוב!

אבל הפוסט הזה הוא גם על אפייה, מה שמביא אותנו אל החברה הוותיקה שלי - מ'.

מארי קאסט, שתי נשים זורקות פרחים בקרנבל, 1872

עוגה לשישי - עוגת דלעת "אדם" של קרין גורן

אחרי שבוע מטורף עם הרבה עליות וירידות אני חוזרת שוב לכתוב לכם, קוראי המעטים אך האיכותיים. את העוגה הזו הכנתי כבר כמה פעמים בעבר ואני מתה עליה! בחיים לא חשבתי שאוהב עוגת דלעת, גם לא אגוזי מלך, אבל העוגה הזו הפכה אותי לאוהדת מושבעת. היא אפילו גרמה לי לשקול לנסות עוגת גזר פעם ראשונה בחיי מלאי השוקולד. הפעם יש לי קישור בשבילכם למתכון הישר מהאתר של קרין (אם יורשה לי, נראה לי שאנחנו כבר יכולות לעבור לבסיס שמות ראשונים). אני רק אציין שאני מוותרת על הג'ינג'ר שבמתכון המקורי כי זה טעם לא אהוד במשפחה. 

שימו לב לעבודת ההדבקה המעולה שהייתה כאן, עוד טפיחה על השכם...

עוגה לשישי - "אום כול תום" של קרין גורן

את העוגה הזו כבר יצא לי להכין בעבר בהצלחה רבה, וכאשר אחות 2 שוב ביטלה לי את התוכניות להכין ממתקי שוקולד לשישי (כנראה זה יקרה סוף כל סוף מחר), כי היא שוב הבריזה מערב שישי אצל סבתא, אצתי רצתי להכין עוגה לא שוקולדית וקלה להכנה - אום כול תום, עוגת וניל בחושה, של קרין גורן. לא הזיקה גם העובדה שראיתי שלעוגה הקודמת של קרין שסקרתי כאן, היו הכי הרבה כניסות עד היום לפוסט שלי (19, ועפתי על עצמי). 

הכנתי את העוגה הזו בפעם הראשונה לאחת מארוחות הצ'ולנט לשבת של אבא שלי ז"ל. אלו היו ארוחות צהריים כבדות ומפוצצות במיוחד, שהיו שמורות תמיד לימים גשומים בלבד, וידעתי שעוגה קרמית, על בסיס שמנת, גבינה או מוס, תהיה הרבה יותר מדי. עוגה בחושה ויבשה ישבה לי בול על הפינה הזו. עכשיו, זה ממש לא אומר שזו עוגת חנק, העוגה לחה ונפלאה, ויום אחרי טעמה אפילו משתבח. 

 

אום כול תום בהופעה 

שיר: אמאל חאייאתי

  כתוביות: אסתר ישורון

הטיפים שלי לאיפור

כמו שציינתי בפוסט הפתיחה, יש לי עור פנים מאוד בעייתי. מגיל צעיר יחסית חיפשתי פתרונות כיסוי טובים להסתרת פצעונים, כתמים, נמשים לא מחמיאים ועור שמנוני. הגישה שלי לאיפור היא כמה שפחות רואים יותר טוב, כלומר - כמה שהאיפור יותר טבעי ואנשים לא מנחשים שיש לך בכלל מייק-אפ על הפנים, ככה את יודעת שהצלחת בחיים. 

ראו עדכון לפוסט זה ב-10 דברים שלמדתי על איפור ב-2013

אספתי כמה טיפים והשתדלתי להימנע מהידועים יותר (כמו פודרה ומייק-אפ נוזלי לעור שמנוני, ניקוי איפור לפני השינה) שתוכלו למצוא בעוד מקומות. הטיפים האלה הם האוסף הפרטי שלי והם נאספו לאורך שנים אחרי ניסוי וטעייה לא מעטים.

עוגה לשישי - בראוניז במבה מ"על השולחן"

לפני כחצי שנה גיליתי מחדש את החטיף "סניקרס" (ואז נאלצנו להיפרד שוב לטובת הדיאטה). התגלית האמיתית הייתה שאני מאוד אוהבת את השילוב של מתוק ומלוח, שוקולד וחמאת בוטנים ליתר דיוק. כדרכו של היקום נתקלתי בכמה מתכונים עם אותו שילוב באותה תקופה, וחיכיתי להזדמנות לנסות אחד מהם. התזמון היה צריך להיות מושלם: בעיקר בלי אחות 2 (שתעשה על זה פרצופים איומים). אז אחרי שהחלטתי שאני מכינה היום טראפלס, היא הודיעה ששישי הזה היא לא מגיעה, ונאלצתי לחזור לנקודת ההתלבטות. נעמדתי מעל קלסר אוסף המתכונים שלי והחלטתי להמר על... "בראוניז במבה"!

מתנצלת, לא יודעת מאיזו שנה ומאיזה מס' חוברת גזרתי את זה...

בורדו זה לא רק יין

זה גם שפתון מהמם וחדש שיצא לי לנסות ולק מרגש שאליו חזרתי שוב. נכון עוד לא חורף, אבל לא הצלחתי להתאפק. הקרירות החדשה של השבועיים האחרונים גרמה לי להתחיל לחשוב על מעילים ומגפיים (כאן בצפון באמת משתמשים בכאלה), והייתי צריכה תעצומות נפש (ותזכורת מחשבון הבנק) למנוע מעצמי לרכוש מעיל באסוס. אז בינתיים הסתפקתי בגוון בורדו עמוק וחורפי של לק של LaSera, שכבר סקרתי בפוסט הפתיחה  ושפתון חדש של גרלן עם צבע מטרף!

פרויקט שולחן כתיבה

אני מסוגלת להתבשל עם רעיון מסוים חצי שנה ויותר עד שאוציא אותו לפועל, אבל מרגע שהתחלתי לדבר עליו בקול רם עם הסביבה, זה סימן שתוך כמה ימים הוא כבר יזכה לביצוע. כך היה עם שולחן הכתיבה. 

1655 ,Women Writing a Letter , Gerard ter Borch

עוגה לשבת - עוגת בננות, שוקולד וקצפת עוגיו.נט

בדרך כלל כשאני נתקלת במתכון עם המילה קרמל אני בורחת, ואם כתוב מדחום, אני בורחת וצווחת. אתמול הייתה הפעם הראשונה שהתמודדתי עם בננות מקורמלות, וגם את זה עשיתי אחרי הרבה חודשי הכנה מנטאלית. הרבה זמן המתכון הזה שכב אצלי ב-wish list של המתכונים, ואז, הגיע סוכות...

כלה

אדום, אדום, אדום

תמיד קיבלתי מחמאות כשלבשתי אדום, צבע שלצערי לא תמיד היה לי קל למצוא במידות המשתנות שלי. הרבה זמן רציתי ולא העזתי ללכת עם שפתון אדום. החשש הכי גדול היה ללכת איתו בקיבוץ, אבל התגובות הפתיעו אותי ואנשים אהבו את זה (האחיות שלי עדיין לא), ואמרו לי שזה "מאיר את הפנים". אני עובדת על הפוסט הזה כבר כמה שבועות, משחקת עם התמונות בתוכנת תמונות חדשה שהורדתי, בודקת שוב את השפתונים כדי לכתוב ביקורת כמה שיותר מדויקת, משנה ניסוחים - בקיצור, מתרכזת בדברים הבאמת חשובים בחיים. אני מאוד שמחה עכשיו לחלוק אותו אתכם.

סווטשים

מתכונים לחג שני סוכות - פאי תפוחים אמריקאי ועוגיות שוקולד פאדג' עם אגוזי לוז

נכון, אתם צודקים, עוגיות פאדג' זה לא בדיוק מתכון לסוכות, אבל את החג השני חגגנו כל המשפחה המורחבת על 8 אחייניה, ולכן ידעתי שלצד פאי התפוחים אני חייבת להוסיף גם משהו משוקולד. הרעיון המקורי שלי היה להכין פעם ראשונה בחיי מקרונים, פסגת אפייה שאני מתכוננת אליה כבר מעל חצי שנה ואוזרת אומץ וחפצי מעבר (כמו פלייסמטים מיוחדים למקרונים מסיליקון, צבעי מאכל מיוחדים ועוד). אבל - הטוחן שקניתי גם במיוחד למאורע הזה התקלקל אחרי הפעם השנייה שהשתמשתי בו וגיליתי שאין לי מספיק אבקת סוכר, אז והחלטתי לחתוך כמה שיותר מהר למשהו פשוט, קל ומהיר כי גם ככה איחרתי בחצי שעה לארוחה אצל אחותי. לפחות היא כבר רגילה לאיחורי האפייה שלי ולקחה את זה בקלות. 

אז נתחיל בפאי...

חמשת מוצרי הטואליטיקה שמלווים אותי שנים

יש לי נטייה להידבק למוצרים. אם מצאתי משהו שעובד, אני ממש לא ממהרת להחליף אותו באחר. כמה לא ממהרת? לפעמים במשך כמה עשורים. אם אני מנסה לנתח את תכונת האופי הלא-ספונטנית הזו, אני מוצאת לה כמה מקורות:

1. אמא שלי - עוד יותר גרועה ממני. אם היא התרגלה למוצר מסוים, אם זה יהיה שמפו, משחה לרגליים או גרנולה, תצפו לסצנות דרמטיות וסוערות אם אותו מוצר אזל מהשוק או מהמרכולית. הכרזות בנוסח "מה אני אעשה עכשיו?", "אני לא יכולה בלי זה!", יזרקו לאוויר כאילו היה מדובר מינימום בדיאליזה לחולה כליות. 

2. חרדה - כאדם חרדתי אני לא אוהבת שינויים ואוהבת להיצמד למוכר ולאהוב. כמו שיש לי מוצרי טיפוח שאני דבוקה אליהם, ככה גם יש לי סדר פעולות קבוע במקלחת (אחד אם אני חופפת את הראש, ואחד אם לא), תפריט ארוחת בוקר שיכול להיות זהה במשך שנתיים או יותר, סוג עט מסוים שבו אני משתמשת מאז התיכון ועוד. 

3. חוג חברתי מצומצם עד בלתי קיים - חלק מהחרדה החברתית, אבל חלק גם מנורמות ההתנהגות האנטי-חברתיות שהם חלק מהדי.אנ.איי המשפחתי שלי; גם להורי ולאחיותי אין חמש-מאות חברים בפייסבוק, למעשה, אין להם בכלל פייסבוק (רשת חברתית). אז מכיוון שיש לי מעט מאוד אנשים בני גילי שאני יכולה לקרוא להם חברים, וגם עם אלה אני מדברת פעם בכמה חודשים, אני לא נחשפת להרבה חידושים דרך ניסיונם של אחרים. 

4. אני שונאת להוציא כסף על מוצר בגודל מלא רק כדי לגלות שמקומו הוא בפח. אשמתי שלא עושים דוגמיות למשחות שיניים?

אז למצעד...

משלוח ורדרד מסטרוברי ועוד לק אדום אחד

בימים אלה הגיע אלי סוף סוף משלוח מסטרוברי. למשלוח הזה חיכיתי במיוחד כי הוא כלל בתוכו מוצר שכבר הרבה זמן אזרתי אומץ בשביל לרכוש אותו - VERNIS A LEVRES של איב סאן לורן (או לורו, אם אתם צרפתים סנובים).

כל-כך הרבה זמן התאפקתי מלרכוש אותו (לא זול), אבל שמעתי עליו כל-כך הרבה תשבוחות, שלבסוף אזלו הגוונים האדומים מסטרוברי ונאלצתי להסתפק בגוון מס' 4 הסגלגל (Mauve).

אח... אושר בקופסה!

עוד לסוכות - עוגת תמרים קרמלית ומשגעת של קרין גורן

קרין גורן היא סוג של גורו בשבילי. יש לי 99% הצלחה עם המתכונים שלה, ולרוב הם יוצאים כמו בדיוק כמו בתמונה (אם כי לא הפעם, היא יצאה מכוערת כמו שהיא הייתה טעימה). את המתכון הזה גורן קיבלה מדניה ויינר, שבמקרה יש לה גם בלוג משלה (matkonation.com), אותו גיליתי כשחיפשתי קישור בשבילכם למתכון הזה (כדי לא להפר זכויות יוצרים). ויינר פרסמה את הגרסה שלה למתכון בבלוג, וההבדלים היחידים בינה לבין המתכון שגורן פרסמה בעמ' 94 של "סודות מתוקים 2" הם כמות החמאה (כרגיל גורן הייתה נדיבה איתה והוסיפה עוד 40 גר'), ויינר אופה עם קמח תופח וגורן עם כוס קמח + אבקת אפייה (שזה אותו הדבר בעצם, כי קמח תופח זה פשוט קמח עם אבקת אפייה), והציפוי: בעוד ויינר השתמשה באגוזי מלך, גורן פיתחה ציפוי "קרמלי משגע", ואחרי שתטעמו אותו תבינו לבד למה...

המתכון מוכן לפעולה

עוגיות תמרים זהבה

העוגיות האלה מתאימות גם לטבעונים, אם הבנתי נכון את כללי האכילה שלהם...

"עוגיות זהבה" מכונות ככה במשפחתנו מכיוון שזה המקור שלהם - אישה ושמה זהבה. באחת מהפעמים שאבי ז"ל חזר מהמילואים, הוא הביא איתו כמה עוגיות תמרים פריכות והכריז בפני אמא שלי - "כאלה, כאלה אני אוהב ואני רוצה שתכיני." מתברר שאחד מחבריו לפלוגה/אוגדה/מחנה, מה שזה לא יהיה, הצטייד בעוגיות של אשתו מהבית, וזה כנראה מה שהחבר'ה עשו כל היום, ישבו וכרסמו "עוגיות זהבה". 

לק אדום חדש

ביום הכיפורים הזה הצלחתי להיות יחסית פרודוקטיבית, ועל כך אני מאוד גאה בעצמי: עשיתי כביסה (גם עדינה וגם הכנתי שק למכבסה בקיבוץ), שטפתי כלים, ניקיתי את המקרר ואת המטבח, עשיתי סדר בניירת, הליכה ואפילו זכרתי בצעד לא אופייני לשלוח SMS לחברת ילדות שילדה לפני שבוע ולשאול לשלומה (ככל שנכיר אני בטוחה שתשימו לב שגינונים חברתיים שונים נוטים לפסוח עלי. למשל, ראיתי את הסבא המאושר כמה פעמים בקיבוץ, הוא שכן של הורי וחבר קרוב של המשפחה, אבל רק בפעם השלישית זכרתי לאחל לו מזל טוב). בכל אופן, גולת הכותרת מבחינת פוסט זה - לק חדש במקום הקודם שהתחיל להתקלף. 

LaSera  גוון מס' 30

עוגה לשישי - הכוכבת השקטה של החג מעוגיו.נט

 הערה: העוגה הוכנה לפני הצום, אבל נאכלה אחרי שהתחיל... לשיקולכם...

העוגה הזו של עוגיו.נט קרצה לי אחרי שמישהו הביא למטבחון בעבודה עוגת שוקולד עם קצפת שנשארה מהחג. מכיוון שבמשך השבוע אני מקפידה עכשיו לא לגעת בשוקולד, הבטחתי לעצמי להתפנק ולפנק בעוגה כזו בסופ"ש. את המתכון תוכלו למצוא בקישור הבא בבלוג העוגות החביב עלי: הכוכבת השקטה של החג. בואו נתחיל:

המתכון תלוי על המקרר - דף אחד מרכיבים, דף שני הוראות

פתיחה חגיגית

מזל טוב! פתחתי בלוג משלי - ברוכים הבאים

ישנם הרבה נושאים שמעניינים אותי, את חלקם תכירו בקישורים שאלמד לפרסם בבלוג (בייבי סטפס). אני אוהבת איפור (מכורה לסטרוברי), אפייה (הרבה עוגיו.נט וקרין גורן), טלוויזיה, ספרים, קניות, אקטואליה ועוד ועוד. בין השאר, יש לי גם חרדה חברתית שמלווה אותי כבר הרבה שנים. אני בטוחה שהיא תעלה באופן זה או אחר בפוסטים השונים, אבל לא כרגע. אולי יום אחד אקדיש לנושא זה פוסט, אבל נכון להיום בא לי לשתף אתכם בדברים שגורמים לי לחייך וממלאים אותי שמחה.