לק אדום חדש

ביום הכיפורים הזה הצלחתי להיות יחסית פרודוקטיבית, ועל כך אני מאוד גאה בעצמי: עשיתי כביסה (גם עדינה וגם הכנתי שק למכבסה בקיבוץ), שטפתי כלים, ניקיתי את המקרר ואת המטבח, עשיתי סדר בניירת, הליכה ואפילו זכרתי בצעד לא אופייני לשלוח SMS לחברת ילדות שילדה לפני שבוע ולשאול לשלומה (ככל שנכיר אני בטוחה שתשימו לב שגינונים חברתיים שונים נוטים לפסוח עלי. למשל, ראיתי את הסבא המאושר כמה פעמים בקיבוץ, הוא שכן של הורי וחבר קרוב של המשפחה, אבל רק בפעם השלישית זכרתי לאחל לו מזל טוב). בכל אופן, גולת הכותרת מבחינת פוסט זה - לק חדש במקום הקודם שהתחיל להתקלף. 

LaSera  גוון מס' 30

אני אוהבת את תקופת החגים הזו. פעם ראשונה מזה כמה שנים שאני פנויה לחוות אותם ולא צריכה לשרת אנשים אחרים. אמנם יש לי כמה משמרות קצרות במרכולית, אבל עיקר העומס, המשמרות שהיו לי באירוח כפרי בקיבוץ, ירד ממני אחרי שהודעתי על סיום עבודתי שם בפסח. לא עוד טלפונים באמצע הלילה, לפנות בוקר ובשעות השנ"צ הקדושות; לא עוד תיזוז אחר הרעב האינסופי של התייר הישראלי למגבות; לא עוד תלונות על כלבים/ מזגנים/מקררים/ זבובים/ נמלים/ מרצפות עקומות/ למה לא מנקים לי גם בשבת? (כי שבת!) / מתי ארוחת בוקר? חליבה ברפת? משק חי פתוח? המרכולית? (הכל בדף שנתנו לכם כשעשיתם צ'ק אין!)/ המקרן שהבאנו מהבית לא עובד, למה את לא יכולה לפרק את המקרן שבמועדון לחבר ולהביא לנו חלק (ביום שישי ב-21:00 בערב?!), ועוד ועוד דברים שלא יכולתם אפילו לדמיין. ברוך שפטרנו!

Rouge G Jewel גוון מס' 70 (Gigolo)

טוב, לעניינם יותר מלבבים: את הגוון הקודם, שהיה בורדו כהה ועמוק, ומאוד התאים לגוון העור שלי, החלטתי להוסיף למועדפים ואני עוד אחזור אליו. כעת אני מחכה למשלוח מסטרוברי של שפתון Rouge G Jewel גוון מס' 70 (Gigolo) של גרלן (Guerlain), כדי לשדך את השניים ביחד, בתקווה שהנישואים יעלו יפה והם יהיו לצמד קבוע. מהסדרה הזו של גרלן כבר יש לי שפתון אחד, מוצלח מאוד, ואני עוד אכתוב כאן סקירה של כל השפתונים האדומים שלי בהמשך. אני חייבת לקחת הפסקה מהקניות האלה בסטרוברי, קיבלתי היום סיכום חשבון מהקיבוץ (החשבון מהמרכולית, המכבסה, החדר אוכל, שכ"ד, ארנונה וכו') והוא יצא מזעזע. צריך לעשות דיאטת השמנה לחשבון הבנק.

הלק החדש הוא שוב של חברת LaSera, אבל הוא לא מהמוצלחים שלהם. הייתי צריכה שלוש שכבות ממנו כדי לקבל גוון אדום ואטום, כזה שדומה לצבע שמשתקף מהבקבוק. תוסיפו על זה עוד שכבה של מחזק לק וקיבלתם זמן המתנה לייבוש שייבש אותי. גם 20 דק' לא הספיקו ונגיעות קלות בטלפון שלחו אותי למרוח אצבעות מסוימות מחדש. לי אין סבלנות לדברים כאלה, ולכן הלק הזה ימצא את עצמו בפח בקרוב, כי גם לאויבי לא אאחל אותו.

                    

            שכבה מס' 1: יצאה ורוד              שכבה מס' 2: כבר יותר אדומה      שכבה מס' 3: אדום חזק ואטום
         לא ברור ושקוף.                        אבל עדיין רואים סימני מריחה
                                                        

אני מתנצלת שאיכות התמונות הידרדרה שוב. בפוסט הקודם, שעסק באפייה, השתמשתי במצלמה של אבא ז"ל, רק כדי לגלות שלסוללה בה יש מטען ייעודי שהלך לנו לאיבוד. נכון לכרגע היא לא מתפקדת עד שיגיע מטען חדש מספק באי.ביי. כנראה באטרף הסדר והניקיון שהנהיגה אחות 1 במהלך השבעה, המטען נזרק לפח אחרי שאף-אחד לא ידע לזהות למה הוא משמש. כל אחד והדרכים שלו להתמודד, ואצל אחות 1 זה היה להעיף דברים מהבית ללא סנטימנטים או טיפת סבלנות, העיקר לא לשבת לרגע ולנוח. התמונה בפתיחת הפוסט והתמונה הבאה צולמו עם המצלמה שלה:

  

בנוסף, לאחרונה מסתמן עיכוב במשלוחים מהמזרח הרחוק. שני תיקים שהזמנתי באי.ביי כבר בסוף יולי, משני ספקים סינים שונים, לא הגיעו, ונאלצתי לפתוח תלונת לקוח. כעת אני מחכה לשניהם במשלוח חוזר. גם משלוחים מהתותים בהונג-קונג לא ממהרים להגיע. נכון, יש חגים, אבל לא ברור לי למה משלוח שהגיע לדואר בתל-אביב ב-15.8 עד היום לא מצא את דרכו לעמק שלנו. איפה האוטו האדום?

אין ספק שקניות באינטרנט דורשות מאיתנו לחזור ולפתח את שרירי דחיית הסיפוקים, שרירים שנחלשו אצלי מאז שקיבלתי לראשונה כרטיס אשראי, אי-שם בתחילת שנות ה-2000...

נתראה בפוסט הבא!