בדרך כלל כשאני נתקלת במתכון עם המילה קרמל אני בורחת, ואם כתוב מדחום, אני בורחת וצווחת. אתמול הייתה הפעם הראשונה שהתמודדתי עם בננות מקורמלות, וגם את זה עשיתי אחרי הרבה חודשי הכנה מנטאלית. הרבה זמן המתכון הזה שכב אצלי ב-wish list של המתכונים, ואז, הגיע סוכות...
המשפחה שלי לא מתה על עוגות פירות. אוהבים מאוד פאי תפוחים, מוכנים כמובן לספוג עוגת תותים, אבל תמיד יציינו שחבל שאין שוקולד, ואיפה הקצפת?! בעוגה הזו יש הכל! גם שוקולד, גם קצפת וגם פירות. לא גיליתי כמובן לאחיינים מה מסתתר בתוך המוס וחיכיתי לשמוע את התגובות.
את המתכון תוכלו למצוא כאן.
חסרות לי תמונות מהכנת המוס וקרמול הבננות בגלל ששכחתי להכניס את כרטיס הזכרון בחזרה למצלמה. נראה לי שהקרמל לבננות צלח בהתאם להוראות, אבל אני חייבת לציין שההוספה של מיץ לימון לכל העסק הייתה קצת מוזרה לי וגם לא צלחה בתוצאה הסופית. הבננות קיבלו טעם חמוץ ומוזר. זו גם הייתה הפעם הראשונה שהכנתי קרם אנגלז, אבל מכיוון שהכנתי כבר בעבר את מזון האלים, הידוע גם בשמו העממי קרם פטיסייר, האנגלז כבר היה קטן עלי.
החלטתי לקשט את העוגה באופן שונה מעוגיו.נט, כי לא היו פולי קקאו (וזה גם לא נראה לי מתאים לילדים צעירים) וכי נראה לי שיספיקו למשפחה הבננות שבבסיס. במקום זה ניסיתי סגנון חדש של קישוט - שושני קצפת. ראיתי את זה במתכון ב-Xnet בראש השנה והתלהבתי. לא רואים את זה טוב בתמונה, אבל זה יצא מאוד יפה.
דבר המבקר:
אני מאוד אהבתי את הקלתית, המוס (שהיא מטריף, עוד אף-פעם לא הכנתי מוס כזה) וכמובן הקצפת. הבננות לא יצאו לטעמי. הן באמת מוסיפות עניין לעוגה שאחרת הייתה בנאלית (אם כי טעימה), אבל אני חושבת שאם אעשה את העוגה הזו שוב אנסה לקרמל את הבננות ללא מיץ הלימון. עם זאת, תמיד יכול להיות שאני שמתי פשוט יותר מדי, כי לא סחטתי לימון אלא השתמשתי במיץ שסחטנו מראש לבקבוק ושוכב אצלי קבוע במקרר (פעם בשנה אנחנו עושים מבצע עבור אמא שלי וקוטפים את הלימונים מהעץ שלה, סוחטים ושומרים במקפיא בבקבוקי פלסטיק). הטעם שלהן פשוט היה מוזר.
אחיין 1 (בן 16): הפתיע ואהב את זה מאוד.
אחיינית 4 (7): אהבה הכל חוץ מהבננות.
גיס 2: סיכם שצריך לוותר על מיץ הלימון בבננות.
אחות 2: אהבה מאוד.
בסה"כ, אם כן, הצלחה!
בפוסט הבא: פרויקט שולחן כתיבה
 |
| כלה |
את המתכון תוכלו למצוא כאן.
 |
| החומרים מדודים ושקולים |
 |
| קמח, סוכר ושוקולד מריר |
 |
| מוסיפים חמאה, מלח ווניל |
 |
| ביצה בגודל M (וכן, רק בשביל המתכון הזה קניתי תריסר כאלה) |
 |
| ובסוף יוצא בצק! |
 |
| העוגה לפני הציפוי ואחרי 24 שעות במקרר |
החלטתי לקשט את העוגה באופן שונה מעוגיו.נט, כי לא היו פולי קקאו (וזה גם לא נראה לי מתאים לילדים צעירים) וכי נראה לי שיספיקו למשפחה הבננות שבבסיס. במקום זה ניסיתי סגנון חדש של קישוט - שושני קצפת. ראיתי את זה במתכון ב-Xnet בראש השנה והתלהבתי. לא רואים את זה טוב בתמונה, אבל זה יצא מאוד יפה.
דבר המבקר:
אני מאוד אהבתי את הקלתית, המוס (שהיא מטריף, עוד אף-פעם לא הכנתי מוס כזה) וכמובן הקצפת. הבננות לא יצאו לטעמי. הן באמת מוסיפות עניין לעוגה שאחרת הייתה בנאלית (אם כי טעימה), אבל אני חושבת שאם אעשה את העוגה הזו שוב אנסה לקרמל את הבננות ללא מיץ הלימון. עם זאת, תמיד יכול להיות שאני שמתי פשוט יותר מדי, כי לא סחטתי לימון אלא השתמשתי במיץ שסחטנו מראש לבקבוק ושוכב אצלי קבוע במקרר (פעם בשנה אנחנו עושים מבצע עבור אמא שלי וקוטפים את הלימונים מהעץ שלה, סוחטים ושומרים במקפיא בבקבוקי פלסטיק). הטעם שלהן פשוט היה מוזר.
אחיין 1 (בן 16): הפתיע ואהב את זה מאוד.
אחיינית 4 (7): אהבה הכל חוץ מהבננות.
גיס 2: סיכם שצריך לוותר על מיץ הלימון בבננות.
אחות 2: אהבה מאוד.
בסה"כ, אם כן, הצלחה!
  |
| יובל, אחיינית 4, טועמת את שתי השכבות העליונות של העוגה ומקפידה להשאיר את הבננות למישהו אחר |
בפוסט הבא: פרויקט שולחן כתיבה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה