עוגה לשישי - הכוכבת השקטה של החג מעוגיו.נט

 הערה: העוגה הוכנה לפני הצום, אבל נאכלה אחרי שהתחיל... לשיקולכם...

העוגה הזו של עוגיו.נט קרצה לי אחרי שמישהו הביא למטבחון בעבודה עוגת שוקולד עם קצפת שנשארה מהחג. מכיוון שבמשך השבוע אני מקפידה עכשיו לא לגעת בשוקולד, הבטחתי לעצמי להתפנק ולפנק בעוגה כזו בסופ"ש. את המתכון תוכלו למצוא בקישור הבא בבלוג העוגות החביב עלי: הכוכבת השקטה של החג. בואו נתחיל:

המתכון תלוי על המקרר - דף אחד מרכיבים, דף שני הוראות

החומרים מוכנים על השולחן

ירדן, אחיין מס' 6 (בן 4), "עוזר" רגע לפני שהוא חוזר לטלוויזיה

לפעמים בשישי בצהריים ירדני בא לבלות אצלי בדירה כדי שאמא שלו תוכל קצת לנוח. אם תשאלו אותו, אז מבחינתו "אני וניצי הכנו היום עוגה".

המסתי את השוקולד והחמאה במיקרוגל

הפרדתי את הביצים עם "הפטנט"

הוספתי את החלמונים "אחד, אחד" לבלילה

את הקקאו, הברנדי והוניל גם

הקצפתי את החלבונים עם הדבש

הוספתי את קציפת החלבונים לבלילת השוקולד

וקיפלתי...

העוגה בתנור עם תבנית מלאה במים רותחים מתחתיה ליצירת אדים

העוגה יצאה מהתנור תפוחה ויפה לאחר חצי שעה

ואז היא התקררה... טוב, זו לא תהיה עוגה שלי אם היא לא תצא עקומה לגמרי.
בבטן הכל נראה אותו דבר, לא?

ניסיתי לכסות על הבושה בהרבה קצפת, הרבה מעל למה שהיה רשום במתכון. ויתרתי גם על הדבש והקינמון, כי זה לא נראה לי טעמים שאני או המשפחה נאהב בקצפת, והוספתי במקום זה כמה כפיות של אינסטנט פודינג ואבקת סוכר.

funny story: המערבל עומד אצלי במטבח על שולחן מתקפל לא הכי יציב. זה מה יש וזה מה נכנס למטבחון הפיצפון שלי. כאשר מקציפים במהירויות הגבוהות, כולו מתחיל לרקוד ולהרקיד את השולחן. היום, במיכל הקצפת השני, רקד לו המערבל אל מחוץ לשולחן, נחת על צידו (תודה לאל, על כיסא ולא על הרצפה) ופרפר שמנת לכל הכיוונים. חבל שלא צילמתי לכם, אבל הייתי עסוקה בחילוץ ניצולים.

התגובות: כל עוגה שאני מכינה עוברת ישירות לוועדת הביקורת שמתאספת אצל סבתא (אמא שלי) בשישי בערב. אם העזתי לא להכין עוגה נשמעות זעקות שבר ומחאה מכל עבר. אז ככה:

גיס 1 ואחיין 1 (בן 16): "יותר מדי שוקולד"

אחיין 2 (13): "אתה חושב שאתה יכול לאכול הרבה מהעוגה הזו, אבל אתה לא יוכל. אחרי ביס או שניים אתה לא יכול להמשיך."

דעתי האישית: עוגה נימוחה, מאוד שוקולדית. הגזמתי עם הקצפת אבל היא באמת יצאה לי נורא מכוערת. יש משהו בדבריו של אחיין 2, זו עוגה מפוצצת שלא מתאימה אחרי ארוחה כבדה אלא היא ארוחה בפני עצמה. אני לא מסכימה עם עניין השוקולד, אבל גיס 1 הוא אחד מהאנשים המוזרים האלה שלא מתחברים לשוקולד מריר ואחיין 1 הוא הבן שלו. מהשוקולד חלב של קדברי גיסי יכול לאכול טבלאות של מטר על מטר (שאמא שלו מביאה לו כל פעם שהיא מבקרת מאנגליה), אבל בעוגות הוא תמיד יעדיף קצפת, עדיף עם ריבת חלב או עוגיות. אנחנו אוהבים אותו בכל זאת.

לא נראה לי אחזור לעוגה זו שוב. יש לי שוקולדיות אחרות מוצלחות ממנה, או יותר נכון, שיוצאות לי יותר מוצלחות ממנה. שבוע הבא: קינוחים לסוכות!