פתיחה חגיגית

מזל טוב! פתחתי בלוג משלי - ברוכים הבאים

ישנם הרבה נושאים שמעניינים אותי, את חלקם תכירו בקישורים שאלמד לפרסם בבלוג (בייבי סטפס). אני אוהבת איפור (מכורה לסטרוברי), אפייה (הרבה עוגיו.נט וקרין גורן), טלוויזיה, ספרים, קניות, אקטואליה ועוד ועוד. בין השאר, יש לי גם חרדה חברתית שמלווה אותי כבר הרבה שנים. אני בטוחה שהיא תעלה באופן זה או אחר בפוסטים השונים, אבל לא כרגע. אולי יום אחד אקדיש לנושא זה פוסט, אבל נכון להיום בא לי לשתף אתכם בדברים שגורמים לי לחייך וממלאים אותי שמחה. 

נתחיל באיפור:

קודם כל, לפני הכיף והצחוקים, אני חייבת להתוודות וידוי כואב - יש לי עור פנים מזעזע!!! אחת הסיבות שהתחלתי להתאפר מגיל מוקדם (השאר הן משיכה לכל דבר גירלי, נשי, צבעוני ויצירתי). העור שלי סובל מפיגמנטציה, נמשים, אזור T שמנוני שלא בררני בעונות השנה, אזורים יבשים כמו המדבר, אף שסובל מסבוריה בהתאם למצב הרוח ובל נשכח - שחורים שאוהבים להתיישב עמוק בעור. את עניין השחורים פתרתי במשך כמה שנים עם גלולות הריון ייעודיות, אבל בחצי שנה האחרונה נאסר עלי ליטול אותן בגלל בעיית קרישה (אולי מדומה, המומחה ייתן חוות דעת סופית בסוף החודש), וכל החברים חזרו. לא התגעגעתי. עוד אספר על שיגרת האיפור שלי, שלקח לי שנים לפתח בעזרת עיתוני נשים שונים, אבל כמו שהבטחתי - נתחיל עם השמחה והששון...

כרגע אני מצלמת מהסמארטפון
שלי, מתנצלת על האיכות

בשנה האחרונה נפתחתי סופית לעניין הלקים. אומרים שהם למשבר הכלכלי הנוכחי מה שהיה הליפסטיק למשבר הגדול של שנות השלושים (אז פרצו אסתי לאודר והלנה רובינשטיין וביססו את עיקר המכירות שלהן על שפתונים, שגם נשים קשות יום יכלו להרשות לעצמן). עד גיל 30 לא העזתי להעז והייתי נאמנה לחינוך השומצניקי שלי (שומר צעיר). עכשיו אני כבר משתוללת עם שפתונים אדומים ולקים בצבעים שונים ומזעזעת את האמא והאחיות השמרניות שלי - כיף גדול! אין דבר שיותר מצחיק אותי מלשאול את אמא שלי מה דעתה על לק חדש שניסיתי ולראות אותה מעקמת את האף אל מול "הזוועה" החדשה. 

במרכולית בקיבוץ עומד סטנד ליד הקופות של המותג "העממי" LaSera milano (עאלק מילאנו....), ובמחיר של 9.90 ליחידה פשוט אי-אפשר להתאפק וכמעט כל קנייה שנייה שלי מסתיימת בהוספת עוד אחד לאוסף. אשתדל לעדכן אותכם כל פעם בגוון אחר. כרגע אני עמוק באדומים:

גוון 54 של LaSera

לאחר שהתנסיתי גם בלבן שלהם (בהשפעת הטרנד שסוחף את הוליווד. אמא שלי כינתה אותו "צעקני", ומכיוון שהפיגמנט היה נורא קשה וזה באמת נראה כמו טיפקס על הציפורניים, הוא הושלך לפח), בורוד ובזהב (מהמם!!! עוד אחזור אליו), אני יכולה להעיד שהפיגמנט הכי עמיד הוא של האדומים. בכל מקרה, הוספתי לו שכבה נאה של מחזק ומייבש לק של סאלי הנסן -   Sally Hansen Insta-Dri שקניתי מהאתר ביוטי ג'וינט (שימו לב, יש דמי משלוח). 

 Sally Hansen Insta-Dri

במשך השנים יצא לי לנסות לקים של חברות שונות ולמדתי שלא משנה המותג, משנה הצבע והמחזק שמוסיפים לו. אני לא יודעת למה, אבל בסופר-פארמים באזור שלי (עמק יזרעאל) לא מצאתי מייבשים, ובכלל, הלקים סבלו מחוסר נראות והזנחה (מלבד הסטנד החדש של essie). שמחתי מאוד למצוא מגוון גדול של לקים של המותג המצוין סאלי הנסן בביוטי ג'וינט. במחירים שפויים הרבה יותר מאלה של הארץ יכולתי להתחדש במותג שהוא כמעט היחיד שמקיים את כל מה שהוא יודע להבטיח. בעבר השתמשתי הרבה במחזק ציפורניים של סאלי, גם בגלל שהן נורא חלשות אבל בעיקר כי זה היה הצבע היחיד שהרשתי לעצמי - שקוף. זה כנראה קשור לחרדה, לא רציתי להתבלט ובאופן כללי לוקח לי הרבה זמן לייצר שינוי. עדיין אני חוזרת אליו מדי כמה סיבובי צבע, כדי לתת לציפורן קצת מנוחה. 

מסיר הלק החביב עלי כבר כמה שנים הוא של WOW - רק 5 ש"ח והוא משאיר ריח נעים על הידיים במקום ריח של אצטון. תענוג...

כבר מחר אני מתכוונת לפרסם פוסט נוסף - עוגה לשישי. זו פינה שאני מתכוונת לעשות כל שבוע אחרי האפייה לשבת, ובה אבחן מתכונים של טובים (בעיקר טובות) ממני. להמציא מתכון בעצמי? אני? אין סיכוי, יותר מדי פחדנית :) עדיף לשנות ולנסות כאלה של מומחיות אחרות. נתראה!