פרויקט שולחן כתיבה

אני מסוגלת להתבשל עם רעיון מסוים חצי שנה ויותר עד שאוציא אותו לפועל, אבל מרגע שהתחלתי לדבר עליו בקול רם עם הסביבה, זה סימן שתוך כמה ימים הוא כבר יזכה לביצוע. כך היה עם שולחן הכתיבה. 

1655 ,Women Writing a Letter , Gerard ter Borch

עוגה לשבת - עוגת בננות, שוקולד וקצפת עוגיו.נט

בדרך כלל כשאני נתקלת במתכון עם המילה קרמל אני בורחת, ואם כתוב מדחום, אני בורחת וצווחת. אתמול הייתה הפעם הראשונה שהתמודדתי עם בננות מקורמלות, וגם את זה עשיתי אחרי הרבה חודשי הכנה מנטאלית. הרבה זמן המתכון הזה שכב אצלי ב-wish list של המתכונים, ואז, הגיע סוכות...

כלה

אדום, אדום, אדום

תמיד קיבלתי מחמאות כשלבשתי אדום, צבע שלצערי לא תמיד היה לי קל למצוא במידות המשתנות שלי. הרבה זמן רציתי ולא העזתי ללכת עם שפתון אדום. החשש הכי גדול היה ללכת איתו בקיבוץ, אבל התגובות הפתיעו אותי ואנשים אהבו את זה (האחיות שלי עדיין לא), ואמרו לי שזה "מאיר את הפנים". אני עובדת על הפוסט הזה כבר כמה שבועות, משחקת עם התמונות בתוכנת תמונות חדשה שהורדתי, בודקת שוב את השפתונים כדי לכתוב ביקורת כמה שיותר מדויקת, משנה ניסוחים - בקיצור, מתרכזת בדברים הבאמת חשובים בחיים. אני מאוד שמחה עכשיו לחלוק אותו אתכם.

סווטשים

מתכונים לחג שני סוכות - פאי תפוחים אמריקאי ועוגיות שוקולד פאדג' עם אגוזי לוז

נכון, אתם צודקים, עוגיות פאדג' זה לא בדיוק מתכון לסוכות, אבל את החג השני חגגנו כל המשפחה המורחבת על 8 אחייניה, ולכן ידעתי שלצד פאי התפוחים אני חייבת להוסיף גם משהו משוקולד. הרעיון המקורי שלי היה להכין פעם ראשונה בחיי מקרונים, פסגת אפייה שאני מתכוננת אליה כבר מעל חצי שנה ואוזרת אומץ וחפצי מעבר (כמו פלייסמטים מיוחדים למקרונים מסיליקון, צבעי מאכל מיוחדים ועוד). אבל - הטוחן שקניתי גם במיוחד למאורע הזה התקלקל אחרי הפעם השנייה שהשתמשתי בו וגיליתי שאין לי מספיק אבקת סוכר, אז והחלטתי לחתוך כמה שיותר מהר למשהו פשוט, קל ומהיר כי גם ככה איחרתי בחצי שעה לארוחה אצל אחותי. לפחות היא כבר רגילה לאיחורי האפייה שלי ולקחה את זה בקלות. 

אז נתחיל בפאי...

חמשת מוצרי הטואליטיקה שמלווים אותי שנים

יש לי נטייה להידבק למוצרים. אם מצאתי משהו שעובד, אני ממש לא ממהרת להחליף אותו באחר. כמה לא ממהרת? לפעמים במשך כמה עשורים. אם אני מנסה לנתח את תכונת האופי הלא-ספונטנית הזו, אני מוצאת לה כמה מקורות:

1. אמא שלי - עוד יותר גרועה ממני. אם היא התרגלה למוצר מסוים, אם זה יהיה שמפו, משחה לרגליים או גרנולה, תצפו לסצנות דרמטיות וסוערות אם אותו מוצר אזל מהשוק או מהמרכולית. הכרזות בנוסח "מה אני אעשה עכשיו?", "אני לא יכולה בלי זה!", יזרקו לאוויר כאילו היה מדובר מינימום בדיאליזה לחולה כליות. 

2. חרדה - כאדם חרדתי אני לא אוהבת שינויים ואוהבת להיצמד למוכר ולאהוב. כמו שיש לי מוצרי טיפוח שאני דבוקה אליהם, ככה גם יש לי סדר פעולות קבוע במקלחת (אחד אם אני חופפת את הראש, ואחד אם לא), תפריט ארוחת בוקר שיכול להיות זהה במשך שנתיים או יותר, סוג עט מסוים שבו אני משתמשת מאז התיכון ועוד. 

3. חוג חברתי מצומצם עד בלתי קיים - חלק מהחרדה החברתית, אבל חלק גם מנורמות ההתנהגות האנטי-חברתיות שהם חלק מהדי.אנ.איי המשפחתי שלי; גם להורי ולאחיותי אין חמש-מאות חברים בפייסבוק, למעשה, אין להם בכלל פייסבוק (רשת חברתית). אז מכיוון שיש לי מעט מאוד אנשים בני גילי שאני יכולה לקרוא להם חברים, וגם עם אלה אני מדברת פעם בכמה חודשים, אני לא נחשפת להרבה חידושים דרך ניסיונם של אחרים. 

4. אני שונאת להוציא כסף על מוצר בגודל מלא רק כדי לגלות שמקומו הוא בפח. אשמתי שלא עושים דוגמיות למשחות שיניים?

אז למצעד...

משלוח ורדרד מסטרוברי ועוד לק אדום אחד

בימים אלה הגיע אלי סוף סוף משלוח מסטרוברי. למשלוח הזה חיכיתי במיוחד כי הוא כלל בתוכו מוצר שכבר הרבה זמן אזרתי אומץ בשביל לרכוש אותו - VERNIS A LEVRES של איב סאן לורן (או לורו, אם אתם צרפתים סנובים).

כל-כך הרבה זמן התאפקתי מלרכוש אותו (לא זול), אבל שמעתי עליו כל-כך הרבה תשבוחות, שלבסוף אזלו הגוונים האדומים מסטרוברי ונאלצתי להסתפק בגוון מס' 4 הסגלגל (Mauve).

אח... אושר בקופסה!

עוד לסוכות - עוגת תמרים קרמלית ומשגעת של קרין גורן

קרין גורן היא סוג של גורו בשבילי. יש לי 99% הצלחה עם המתכונים שלה, ולרוב הם יוצאים כמו בדיוק כמו בתמונה (אם כי לא הפעם, היא יצאה מכוערת כמו שהיא הייתה טעימה). את המתכון הזה גורן קיבלה מדניה ויינר, שבמקרה יש לה גם בלוג משלה (matkonation.com), אותו גיליתי כשחיפשתי קישור בשבילכם למתכון הזה (כדי לא להפר זכויות יוצרים). ויינר פרסמה את הגרסה שלה למתכון בבלוג, וההבדלים היחידים בינה לבין המתכון שגורן פרסמה בעמ' 94 של "סודות מתוקים 2" הם כמות החמאה (כרגיל גורן הייתה נדיבה איתה והוסיפה עוד 40 גר'), ויינר אופה עם קמח תופח וגורן עם כוס קמח + אבקת אפייה (שזה אותו הדבר בעצם, כי קמח תופח זה פשוט קמח עם אבקת אפייה), והציפוי: בעוד ויינר השתמשה באגוזי מלך, גורן פיתחה ציפוי "קרמלי משגע", ואחרי שתטעמו אותו תבינו לבד למה...

המתכון מוכן לפעולה

עוגיות תמרים זהבה

העוגיות האלה מתאימות גם לטבעונים, אם הבנתי נכון את כללי האכילה שלהם...

"עוגיות זהבה" מכונות ככה במשפחתנו מכיוון שזה המקור שלהם - אישה ושמה זהבה. באחת מהפעמים שאבי ז"ל חזר מהמילואים, הוא הביא איתו כמה עוגיות תמרים פריכות והכריז בפני אמא שלי - "כאלה, כאלה אני אוהב ואני רוצה שתכיני." מתברר שאחד מחבריו לפלוגה/אוגדה/מחנה, מה שזה לא יהיה, הצטייד בעוגיות של אשתו מהבית, וזה כנראה מה שהחבר'ה עשו כל היום, ישבו וכרסמו "עוגיות זהבה". 

לק אדום חדש

ביום הכיפורים הזה הצלחתי להיות יחסית פרודוקטיבית, ועל כך אני מאוד גאה בעצמי: עשיתי כביסה (גם עדינה וגם הכנתי שק למכבסה בקיבוץ), שטפתי כלים, ניקיתי את המקרר ואת המטבח, עשיתי סדר בניירת, הליכה ואפילו זכרתי בצעד לא אופייני לשלוח SMS לחברת ילדות שילדה לפני שבוע ולשאול לשלומה (ככל שנכיר אני בטוחה שתשימו לב שגינונים חברתיים שונים נוטים לפסוח עלי. למשל, ראיתי את הסבא המאושר כמה פעמים בקיבוץ, הוא שכן של הורי וחבר קרוב של המשפחה, אבל רק בפעם השלישית זכרתי לאחל לו מזל טוב). בכל אופן, גולת הכותרת מבחינת פוסט זה - לק חדש במקום הקודם שהתחיל להתקלף. 

LaSera  גוון מס' 30

עוגה לשישי - הכוכבת השקטה של החג מעוגיו.נט

 הערה: העוגה הוכנה לפני הצום, אבל נאכלה אחרי שהתחיל... לשיקולכם...

העוגה הזו של עוגיו.נט קרצה לי אחרי שמישהו הביא למטבחון בעבודה עוגת שוקולד עם קצפת שנשארה מהחג. מכיוון שבמשך השבוע אני מקפידה עכשיו לא לגעת בשוקולד, הבטחתי לעצמי להתפנק ולפנק בעוגה כזו בסופ"ש. את המתכון תוכלו למצוא בקישור הבא בבלוג העוגות החביב עלי: הכוכבת השקטה של החג. בואו נתחיל:

המתכון תלוי על המקרר - דף אחד מרכיבים, דף שני הוראות

פתיחה חגיגית

מזל טוב! פתחתי בלוג משלי - ברוכים הבאים

ישנם הרבה נושאים שמעניינים אותי, את חלקם תכירו בקישורים שאלמד לפרסם בבלוג (בייבי סטפס). אני אוהבת איפור (מכורה לסטרוברי), אפייה (הרבה עוגיו.נט וקרין גורן), טלוויזיה, ספרים, קניות, אקטואליה ועוד ועוד. בין השאר, יש לי גם חרדה חברתית שמלווה אותי כבר הרבה שנים. אני בטוחה שהיא תעלה באופן זה או אחר בפוסטים השונים, אבל לא כרגע. אולי יום אחד אקדיש לנושא זה פוסט, אבל נכון להיום בא לי לשתף אתכם בדברים שגורמים לי לחייך וממלאים אותי שמחה.