נכון, פסח אוטוטו נגמר וטוב שנזכרתי לפרסם את המתכונים האלה, אבל לא הייתי אני ללא "פריחה מאוחרת" ואיחור לא-אופנתי למסיבה. אז הנה מתכון אחד שכבר נהפך לקלסיקה משפחתית שחוזרת על עצמה כל סדר פסח ועוד מתכון אחד שהוא סוף הברוגז שלי עם המתכונים של עוגיו.נט, ועל כך בהמשך...
האמת שהתמונה הזו גם לא שייכת למתכון שבו השתמשתי, היא פשוט נמצאת באותו עמוד והיוותה השראה. המתכון המקורי נועד לתבנית 24, אבל ברור לכם למה רציתי להכניס אותו לתבנית פירמידות, נכון? וכן, אני יודעת, אין באמת קשר בין הפירמידות לעבדות שלנו במצרים, אבל זה עדיין קוריוז חמוד.
המתכון הזה הוא סופר פשוט, אין יותר קל ממנו. מתחילים בהמסה במיקרוגל של צנצנת נוטלה קטנה עם חצי כוס שמנת מתוקה. רצוי להשתמש בקערה גדולה יותר מזו שני השתמשתי בה, כדי שלא תלכלכו סתם כלים.
מקציפים את יתרת השמנת + מיכל נוסף של שמנת מתוקה לקצפת יציבה.
מקפלים את הקצפת אל הנוטלה לקרם חלק, ויאללה, לתבניות ולמקפיא.
התבניות האלה יוצאות מהארון פעם בשנה, לסדר.
אחרי שהתבניות בילו בפריזר כמה שעות, אפשר להכין תחתית כלשהי למוס - פשוט להמיס שוקולד במיקרוגל ולמרוח, או להכין בלילה של שוקולד מומס + קורנפלקס פתיתי אורז + כפית או שתיים של ממרח נוגט או פרלינה, או פשוט להשתמש בטורט שוקולד מוכן מראש. הפעם אני החלטתי לא להוסיף דבר, נגמר לי הכוח כי הייתי אחראית על עוד כמה דברים לארוחה ועבדתי כל אותו יום בהזזת ארגזים מלאי תיקים בארכיון של המפעל.
הנה פתרון פשוט וזול יותר - ליפתניות, שיש להן את אותה הצורה של התבניות. עם זאת, אני לא יודעת עד כמה פשוט לחלץ מהן את המוס, אולי זה לא כל-כך אפשרי... בכדי לחלץ את המוס אנחנו הופכים את תבניות הסיליקון ודוחפים אותו החוצה לצלחת הגשה.
אין לי תמונות של התוצאה הסופית, ולכן השתמשתי בכזו חוצפה בתמונה מהספר, בגלל שהיו לי עצבים נוראיים באותו יום, ממש לא יודעת למה, ולא זכרתי לקחת איתי את המצלמה.
נעבור למתכון הנוסף, אותו הכנתי ליום שישי. אנחנו לא שומרים כשרות בפסח, מן הסתם, אבל תמיד נחמד למצוא מתכונים מוצלחים שמתקשרים לחג. לאחרונה נמנעתי ממתכונים של עוגיו.נט אחרי שתי אכזבות קשות - שני מתכוני שמרים שלה, זה וזה, פשוט לא תפחו. מתו במקרר בלילה. ניסיתי עם שמרים יבשים, ניסיתי עם שמרית (מה לעזאזל לא תופח עם שמרית!), אבל כלום לא עזר... המתכון הזה, לעומת זאת, היה מאוד מוצלח.
טארט שוקולד וחמאת בוטנים:
כמו בכל מתכון של עוגיו.נט גם כן נדרש שימוש מוקפד במשקל אלקטרוני. לא היה לי 30 גר' שקדים, רק משהו כמו 10 שנשארו מהקטסטרוף של המקרונים, אז השלמתי עם אגוזי לוז טחונים. לא הפריע, לדעתי, לתוצאה הסופית.
ועכשיו כולם ביחד...
מצמידים את הבצק לתבנית. הלק, דרך אגב, הוא מס' 36 של Le Sera.
בשלב של מלית חמאת הבוטנים נאלצתי לעשות כמה שינויים גם כן: לא הייתה לי אבקת סוכר אז השתמשתי בסוכר דק-דק של סוגת, והחמאת בוטנים שעמדה לרשותי הייתה עם חתיכות בוטנים, אז ויתרתי על תוספת האגוזים.
מוסיפים שמנת...
אחרי מלית הבוטנים מגיע תורו של גאנש השוקולד.
הקישוטים שלי היו קצת יותר גסים משל עוגיו.נט אבל עדיין המשפחה התלהבה מהם, ואמא אפילו חשבה שהשתמשתי בשבלונה.
דבר המבקר:
גיס 1: "יותר מדי שוקולד. אני צריך קצפת או גלידת וניל ליד."
אחיין 2 (14): "לא חשבתי שאני אוהב את זה, אבל ממש אהבתי" (אכל שתי חתיכות!)
אחיין 3 (9): "אני אוהב חמאה, אני אוהב בוטנים, אבל אני לא אוהב חמאת בוטנים."
אמא, אחות 1 ואני: עוגה נהדרת, מאוד ייצוגית, שילוב מדויק של חמאת בוטנים ושוקולד. לקלתית לעומת זאת, יש טעם מאוד מודגש של קמח מצה. עדיף להחליף אותה במשהו עם יותר חמץ.
 |
| כמובן שזו לא התוצאה הסופית שלי, זה מתוך הספר "שוקולד" של קרין גורן בהוצאת "על השולחן", עמ' 136 אבל יפה, לא? |
האמת שהתמונה הזו גם לא שייכת למתכון שבו השתמשתי, היא פשוט נמצאת באותו עמוד והיוותה השראה. המתכון המקורי נועד לתבנית 24, אבל ברור לכם למה רציתי להכניס אותו לתבנית פירמידות, נכון? וכן, אני יודעת, אין באמת קשר בין הפירמידות לעבדות שלנו במצרים, אבל זה עדיין קוריוז חמוד.
המתכון הזה הוא סופר פשוט, אין יותר קל ממנו. מתחילים בהמסה במיקרוגל של צנצנת נוטלה קטנה עם חצי כוס שמנת מתוקה. רצוי להשתמש בקערה גדולה יותר מזו שני השתמשתי בה, כדי שלא תלכלכו סתם כלים.
מקציפים את יתרת השמנת + מיכל נוסף של שמנת מתוקה לקצפת יציבה.
 |
התבניות האלה יוצאות מהארון פעם בשנה, לסדר.
אחרי שהתבניות בילו בפריזר כמה שעות, אפשר להכין תחתית כלשהי למוס - פשוט להמיס שוקולד במיקרוגל ולמרוח, או להכין בלילה של שוקולד מומס + קורנפלקס פתיתי אורז + כפית או שתיים של ממרח נוגט או פרלינה, או פשוט להשתמש בטורט שוקולד מוכן מראש. הפעם אני החלטתי לא להוסיף דבר, נגמר לי הכוח כי הייתי אחראית על עוד כמה דברים לארוחה ועבדתי כל אותו יום בהזזת ארגזים מלאי תיקים בארכיון של המפעל.
הנה פתרון פשוט וזול יותר - ליפתניות, שיש להן את אותה הצורה של התבניות. עם זאת, אני לא יודעת עד כמה פשוט לחלץ מהן את המוס, אולי זה לא כל-כך אפשרי... בכדי לחלץ את המוס אנחנו הופכים את תבניות הסיליקון ודוחפים אותו החוצה לצלחת הגשה.
אין לי תמונות של התוצאה הסופית, ולכן השתמשתי בכזו חוצפה בתמונה מהספר, בגלל שהיו לי עצבים נוראיים באותו יום, ממש לא יודעת למה, ולא זכרתי לקחת איתי את המצלמה.
נעבור למתכון הנוסף, אותו הכנתי ליום שישי. אנחנו לא שומרים כשרות בפסח, מן הסתם, אבל תמיד נחמד למצוא מתכונים מוצלחים שמתקשרים לחג. לאחרונה נמנעתי ממתכונים של עוגיו.נט אחרי שתי אכזבות קשות - שני מתכוני שמרים שלה, זה וזה, פשוט לא תפחו. מתו במקרר בלילה. ניסיתי עם שמרים יבשים, ניסיתי עם שמרית (מה לעזאזל לא תופח עם שמרית!), אבל כלום לא עזר... המתכון הזה, לעומת זאת, היה מאוד מוצלח.
טארט שוקולד וחמאת בוטנים:
כמו בכל מתכון של עוגיו.נט גם כן נדרש שימוש מוקפד במשקל אלקטרוני. לא היה לי 30 גר' שקדים, רק משהו כמו 10 שנשארו מהקטסטרוף של המקרונים, אז השלמתי עם אגוזי לוז טחונים. לא הפריע, לדעתי, לתוצאה הסופית.
ועכשיו כולם ביחד...
מצמידים את הבצק לתבנית. הלק, דרך אגב, הוא מס' 36 של Le Sera.
בשלב של מלית חמאת הבוטנים נאלצתי לעשות כמה שינויים גם כן: לא הייתה לי אבקת סוכר אז השתמשתי בסוכר דק-דק של סוגת, והחמאת בוטנים שעמדה לרשותי הייתה עם חתיכות בוטנים, אז ויתרתי על תוספת האגוזים.
מוסיפים שמנת...
אחרי מלית הבוטנים מגיע תורו של גאנש השוקולד.
הקישוטים שלי היו קצת יותר גסים משל עוגיו.נט אבל עדיין המשפחה התלהבה מהם, ואמא אפילו חשבה שהשתמשתי בשבלונה.
דבר המבקר:
גיס 1: "יותר מדי שוקולד. אני צריך קצפת או גלידת וניל ליד."
אחיין 2 (14): "לא חשבתי שאני אוהב את זה, אבל ממש אהבתי" (אכל שתי חתיכות!)
אחיין 3 (9): "אני אוהב חמאה, אני אוהב בוטנים, אבל אני לא אוהב חמאת בוטנים."
אמא, אחות 1 ואני: עוגה נהדרת, מאוד ייצוגית, שילוב מדויק של חמאת בוטנים ושוקולד. לקלתית לעומת זאת, יש טעם מאוד מודגש של קמח מצה. עדיף להחליף אותה במשהו עם יותר חמץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה