יש אנשים, שלא אוהבים שוקולד; יש אנשים, שלא אוהבים תותים; יש אנשים שלא יכולים לסבול בצל; ואני, אני לא אוהבת קפה. באופן כללי אני לא מתחברת לשתייה חמה, מלבד בבקרים קרים במיוחד, אבל קפה אני בכלל לא אוהבת. לא אוהבת את המרירות, לא אוהבת את הטעם לוואי שנשאר בפה ולא מבינה איך אפשר לשתות קפה לוהט כשבחוץ הטמפרטורות זהות.
אבל קינוחים בטעם קפה? הממממ... אני רוצה עוד...
מאייס-קפה, עד שוקולד-קפה, מטירמיסו עד עוגות בחושות בניחוח המשכר הזה - כולם מוזמנים אלי למטבח. אבל, למרות כל מה שנכתב לעיל, בביצוע שלי למתכון הזה לא תמצאו קפה. למה? כי אין לנו אספרסו בבית: אמא שותה קפה טורקי ולאורחים מגישים נסקפה. אז אין קינוח בטעם קפה, אבל יש בטעם שוקולד, אז מאוכזבת לא יכולתי להיות, וגם לא המבקרים.
כמו תמיד עם מתכון של עוגיו.נט - מודדים, מודדים, מודדים. רק אחרי שכל המרכיבים הנחוצים שקולים, מתחילים.
להכנת הבצק מעבדים במעבד מזון אגוזי לוז טחונים (אני קונה אותם טחונים במגדן), חמאה, סוכר, וניל ומלח. מוסיפים את החלמון והחלב ומעבדים עד שיש לנו בצק. משטחים לדיסקית, עוטפים בניילון נצמד ומאחסנים במקרר לכשעה.
אחרי שעה מרדדים את הבצק ומצמידים לתבנית פאי מתפרקת. לי השלב הזה לא כל-כך הצליח, אז פשוט קרעתי חתיכות מהבצק והצמדתי אותם באצבעות לתבנית. מחוררים את הבצק במזלג ומעבירים למקפיא לכחצי שעה.
אופים כ-10 דק' אפייה עיוורת ועוד 10 דק' ללא כיסוי. מוציאים ומצננים.
כן, אני יודעת שהקלתית נראית כאן כמו הצרות שלי, אבל זה בגלל שהיא באמת גרמה לי לצרות. לא נזהרתי כשהוצאתי את התבנית מהתנור והיא התפרקה לי בידיים, כאשר החלק של הטבעת פשוט החליק לו במורד הזרוע שלי והשאיר לי שלושה פסים של כוויות לא סימטריות. אאווץ'.
אבל, כמו שאומרים, בבטן הכל נראה אותו הדבר, ויש עוד שתי שכבות של דברים טובים שיעזרו לכסות על הפאדיחה.
מניחים בקערה שוקולד, חמאה ופרלינה (מה זה פרלינה? בחנות לאפייה בעפולה בהו בי כששאלתי ואז פסקו - מחית אגוזי לוז זה אותו דבר! שיהיה), וממיסים במיקרוגל.
במערבל מקציפים ביצים, חלמון, סוכר ומלח לתערובת תפוחה ובהירה מאוד. מקפלים את השוקולד לביצים, שופכים על-גבי הקלתית ואופים עוד כ-10 דק'. מצננים.
השלב הבא הוא להקציף את השמנת המתוקה, אבקת הסוכר והאספרסו. אבל אין אספרסו. אז הוספתי לקצפת עוד ממחית אגוזי הלוז/פרלינה, ככה שלפחות הצבע דומה...
דבר המבקר:
זו פעם שנייה שאני מכינה את העוגה הזו, והיא אחת מאלה שלמרות שיש בה שלוש שכבות, ממה קל לי לשרוול אותה והיא תמיד נראית ייצוגית. הייתי מאוד רוצה לנסות אותה עם טעם הקפה המקורי, אבל אני חוששת להשתמש בנס-קפה פשוט במקום האספרסו המומלץ.
המשפחה אהבה, לצערי אין לי ציטוטים להביא לכם בגלל שעבר כבר לא מעט זמן מאז הכנתי את המתכון.
שתהיה שבת שלום לכולנו!
 |
| קישור למתכון תוכלו למצוא פה |
מאייס-קפה, עד שוקולד-קפה, מטירמיסו עד עוגות בחושות בניחוח המשכר הזה - כולם מוזמנים אלי למטבח. אבל, למרות כל מה שנכתב לעיל, בביצוע שלי למתכון הזה לא תמצאו קפה. למה? כי אין לנו אספרסו בבית: אמא שותה קפה טורקי ולאורחים מגישים נסקפה. אז אין קינוח בטעם קפה, אבל יש בטעם שוקולד, אז מאוכזבת לא יכולתי להיות, וגם לא המבקרים.
כמו תמיד עם מתכון של עוגיו.נט - מודדים, מודדים, מודדים. רק אחרי שכל המרכיבים הנחוצים שקולים, מתחילים.
להכנת הבצק מעבדים במעבד מזון אגוזי לוז טחונים (אני קונה אותם טחונים במגדן), חמאה, סוכר, וניל ומלח. מוסיפים את החלמון והחלב ומעבדים עד שיש לנו בצק. משטחים לדיסקית, עוטפים בניילון נצמד ומאחסנים במקרר לכשעה.
אחרי שעה מרדדים את הבצק ומצמידים לתבנית פאי מתפרקת. לי השלב הזה לא כל-כך הצליח, אז פשוט קרעתי חתיכות מהבצק והצמדתי אותם באצבעות לתבנית. מחוררים את הבצק במזלג ומעבירים למקפיא לכחצי שעה.
אופים כ-10 דק' אפייה עיוורת ועוד 10 דק' ללא כיסוי. מוציאים ומצננים.
כן, אני יודעת שהקלתית נראית כאן כמו הצרות שלי, אבל זה בגלל שהיא באמת גרמה לי לצרות. לא נזהרתי כשהוצאתי את התבנית מהתנור והיא התפרקה לי בידיים, כאשר החלק של הטבעת פשוט החליק לו במורד הזרוע שלי והשאיר לי שלושה פסים של כוויות לא סימטריות. אאווץ'.
אבל, כמו שאומרים, בבטן הכל נראה אותו הדבר, ויש עוד שתי שכבות של דברים טובים שיעזרו לכסות על הפאדיחה.
מניחים בקערה שוקולד, חמאה ופרלינה (מה זה פרלינה? בחנות לאפייה בעפולה בהו בי כששאלתי ואז פסקו - מחית אגוזי לוז זה אותו דבר! שיהיה), וממיסים במיקרוגל.
במערבל מקציפים ביצים, חלמון, סוכר ומלח לתערובת תפוחה ובהירה מאוד. מקפלים את השוקולד לביצים, שופכים על-גבי הקלתית ואופים עוד כ-10 דק'. מצננים.
השלב הבא הוא להקציף את השמנת המתוקה, אבקת הסוכר והאספרסו. אבל אין אספרסו. אז הוספתי לקצפת עוד ממחית אגוזי הלוז/פרלינה, ככה שלפחות הצבע דומה...
דבר המבקר:
זו פעם שנייה שאני מכינה את העוגה הזו, והיא אחת מאלה שלמרות שיש בה שלוש שכבות, ממה קל לי לשרוול אותה והיא תמיד נראית ייצוגית. הייתי מאוד רוצה לנסות אותה עם טעם הקפה המקורי, אבל אני חוששת להשתמש בנס-קפה פשוט במקום האספרסו המומלץ.
המשפחה אהבה, לצערי אין לי ציטוטים להביא לכם בגלל שעבר כבר לא מעט זמן מאז הכנתי את המתכון.
שתהיה שבת שלום לכולנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה